שיקגו

נסענו לשיקגו לפסח.  נסענו זאת אומרת כולם חוץ מהמהמממת.   נרמז לי, שהיא כבר גדולה ויכולה להשאר בבית, לארח חברות ומסיבות.  לא אסתיר, שהיתה התלבטות  גדולה אם לתת לה להשאר בבית או לחייב אותה לבוא.  העילוי פסק שאם היא לא רוצה, שלא תבוא.  היא כבר כמעט בת 17 והגיע הזמן שנשחרר אותה קצת.  אפשר לסמוך עליה, הוא הזכיר לי.  לייתר בטחון השארתי לה כרטיסי אשראי, דרכונים וכדומה.  במידה ותפרוץ מלחמה גרעינית, הנחתי אותה – סעי לישראל.  או לאירופה.  הצטערתי שאין לי טלפון לווייני על מנת שנוכל ליצור איתה קשר במקרה חרום אבל העילוי הבטיח לי שאין בכך צורך.

בשבילי היא עדיין תינוקת

בשבילי היא עדיין תינוקת

נסענו לשיקגו לפסח.  בעצם, נסענו על מנת לחגוג את ליל הסדר עם בת הדוד שלי והמשפחה שלה.  בילדות, היינו חברות מאוד טובות ונהגנו לשלוח אחת לשניה מכתבים.  הפסקנו להתכתב באמצע שנות ה- 20 של חיינו ובעצם, ניתן לומר שלא התראינו קצת יותר מעשור.  למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות, גם לא דיברנו או התכתבנו. ידעתי שהיא התחתנה עם בחור יהודי מקסים ויש לה שלושה ילדים ביישנים ואנחנו נסענו לפגוש אותה ואת ההורים שלה (הדודים שלי) שאותם לא ראיתי כמעט שני עשורים.
שמתי לב, שבעוד היא מחבקת ומנשקת אותי אני קצת יותר מסוייגת.  לוקח לי זמן להפתח מחדש.  נכון שהיא משפחה, אבל היא גם זרה.  לאט לאט העלנו סיפורי ילדות ונחרדתי לשמוע ולהזכר שסבתא שלנו אמרה לנו כל הזמן שהיא החכמה ואני היפה.  איזה משפט איום לומר לילדות. רק פולניה אמיתית יודעת לתת מחמאות ולהעליב באותו הזמן.

היפה והחכמה

היפה והחכמה

דוגמא למשפט מפתח של פולניה. (נלקח ללא רשות מדף הבית של הפולניה בפייסבוק) וגם משפחה לא בוחרים.

נסענו לשיקגו לפסח.  נסענו זאת אומרת טסנו.  ישנן טיסות ישירות, זולות למדי שמאפשרות, בנוחות מהוססת להגיע לשיקגו.  זו טיסה של 4  וחצי שעות שמעבירה אותך מאי קטן בקאריביים למרכז ארצות הברית  מרכז אמרתי?  נאמר לי על ידי שיקגואית גאה שבעצם שיקגו היא  לב ארצות הברית.  את המילה לב צריך לומר בהדגשה, הברה אחרי הברה.  בטיסה אחת, לא כל כך ארוכה עברנו ממזג אוויר טרופי לקפוא.  בליל הסדר ירד שלג בגובה של 10 סנטימטרים.  כל הרחובות והעצים והמכוניות היו לבנים ואנחנו הרגשנו שוב את אירופה בינואר.  התגעגענו ללבן הנקי הזה.
התגעגענו, אבל היה לנו קר.  לפני שנסענו, תחזית מזג האוויר הראתה צפי של 10 מעלות ולקחנו בגדים בהתאם.  בפועל, גם אם היו 10 מעלות, הרוחות שנשבו  הורידו את הטמפרטורות דרמטית וללא מעילים חמים, אנחנו רעדנו מקור.

יום לאחר ליל הסדר, השלג עדיין לא נמס.

כשכל בניין נראה אחרת ובייחד הם יוצרים עיר ייחודית – שיקגו

בגלל שהיה לנו קר, אני חושבת שכיסינו את חלק גדול מהאטרקציות שנמצאים בחללים סגורים. היינו במוזיאונים ובגלריות ובחנויות ספרים. כשהסתובבנו בחוץ, הרגשתי לפעמים שהשפתיים שלי קופאות וכשאני מדברת, זה מרגיש כאילו יצאתי עכשיו מטיפול שיניים.   הכי כדאי לטייל בשיקגו בקיץ.  האביב לא נחשב קיץ.

אני אוהבת ערים ששוכנות על המים.  באיזה ספר קראתי שאנשים שגרים ליד המים הם נחמדים יותר.
במדד האנשים הנחמדים, שיקגו נמצאת באחד המקומות העליונים.

כשחזרנו, גילינו ילדה שמחה ובית כמעט מסודר.
אתמול, שעתיים הייתי עם אקונומיקה במטבח.
בשגרירות פולניה הרימו כוסית לכבודי.

מודעות פרסומת

אורות קטנים

בשנים האחרונות, גרנו בהולנד. בנובמבר, אני רגילה לימים שהשמש שוקעת בסביבות ארבע וחצי וזורחת בערך בשמונה.  כדי לגרש את החושך, ההולנדים מסביב היו ממלאים את הכל באורות קטנים וחמודים שהיו מאירים קצת.  מקשטים את העצים ואת המרפסות ואת הרחובות והכל היה מתמלא במן אווירה רומנטית וחגיגית.
עכשיו כבר סוף נובמבר, ובפורטו ריקו הימים ארוכים כהרגלם.  השמש זורחת בערך בחמש ורבע בבוקר ואני שותה איתה קפה מול הים.  אחרי הצהריים, בסביבות שש וחצי, שמש שוקעת ולאט לאט הרחובות מתמלאים באורות של מסעדות ומוסיקה. בזמן האחרון, העיריה וגם אנשים פרטיים ממלאים את הרחובות באורות הקטנים המנצנצים שאני זוכרת מהולנד.
אני מוצאת את זה קצת מוזר בשבילי.  להסתכל על האורות האלו, כשאני לבושה בחולצה קצרה ומסביב אין שלג

אחת הרחבות במרכז אמסטרדם. העירייה היתה מכינה משטחי החלק על הקרח כדי לשמח את הילדים וההורים שלהם

אני רגילה לקשר את האורות האלו לחורף האירופי ופה, גם אם ממש יתאמצו בקניונים – לא יהיה חורף לעולם.  הקניונים מלאים בחנויות אמריקאיות ובסחורה אמריקאית.  חלונות הראווה משקפים את מה שקורה בצפון ארצות הברית, ללא קשר למזג האוויר בקריביים.  (אם זכרוני אינו מטעה אותי – זה בדיוק המצב גם בישראל).
כך אפשר למצוא כובעי צמר וצעיפים עבים וג'קטים ומגפיים וכל מה שצריך כדי לצאת לקור הגדול שבחוץ.  נכון שבקניון יש מיזוג מטורף, אבל מבט אחד לאור השמש המסנוור שבחוץ מפוגג את האשליה של הקניון האמריקאי.

אני מוכרחה לומר שאני קצת מתגעגעת לקור ולחושך ההולנדי.  טיפונת.

תמונה שצילמתי בתקופה בתקופה שגרנו בהולנד. אני מתגעגעת לקור הלבן והנקי הזה

בהולנד, האורות היו בעיקר בצורות של צבי, מזחלות שלג ושל פתיתי שלג.  פה אין סיבה לקשט עם אורות חיות נורדיות וסצנות מחיי החיים בצפון אירופה, אז האורות הם יותר רנדומלים.  סתם אורות קטנים תלויים מאיזה עץ או מרפסת. שום דבר מיוחד.  לפעמים יש איזשהו קישוט מעניין ואז אפשר לראות תיירים שמצלמים את הקישוטים

CNN – Christmas lights in Old San Juan, Puerto Rico

התקופה הזו, מסמלת את תחילתה של תקופת החגיגות על האי.  מעבר לעבודה שמזג האוויר הופך להיות נהדר (בין 20 ל-27 מעלות עם שמש רוח וגשם לעיתים), הפורטוריקנים הכריזו באופן לא רשמי על פתיחת תקופת החגים.  המורה שלי ליוגה הסבירה לי שבערך מחג ההודיה ועד כמעט לפסחא, יש חגיגות נוצריות באי.  ובאמת, אפשר לראות את משפחת המלוכה הנוצרית מככבת בכל מקום ועצי חג המולד מנצנצים מקשטים את הרחובות.  ברדיו יש שירים עם פעמונים ובכלל, אפשר לחשוב בטעות שכל האי הזה הוא כנסיה אחת גדולה.

נלקח ללא רשות מהאתר הזה: http://prjazz.blogspot.com/2013/02/presentan-ventana-al-jazz-previo-al.html

הייתי חייבת להוסיף את התמונה הזו, של  רחבת הדשא, מול הים, ליד הבית שלנו.  נלקח ללא רשות מהאתר הזה:
http://prjazz.blogspot.com/2013/02/presentan-ventana-al-jazz-previo-al.html

אצלנו בבית, אנחנו מדליקים הרבה נרות ריחניים בכל מקום.  העילוי מדבר על החשמל שמאוד יקר פה, אבל נחנק כשהוא מגלה שהנר הריחני שקנינו בקניון עלה לנו 20 דולר.  "עשרים דולר על חתיכת נר???" הוא לא מבין.  הגמדים ואני מאוד אוהבים להדליק נרות, בלי קשר לחנוכה.  אנחנו משתדלים לצאת מהקונכיה שלנו ולצאת ולפגוש את האנשים בקהילה בחב"ד או במסיבות אחרות.  אני חייבת להגיד שזה לא משהו שבא לנו באופן טבעי העניין החברתי.  אנחנו כל כך מעדיפים להשאר בבית,
.לקרוא או לעשות מרתון של סדרות בנטפליקס

חג אורים שמח וגם מאוד חשוב!  אל תשכחו לבקר גם בחנות החדשה שלי באטסי.