נסענו לשיקגו לפסח. נסענו זאת אומרת כולם חוץ מהמהמממת. נרמז לי, שהיא כבר גדולה ויכולה להשאר בבית, לארח חברות ומסיבות. לא אסתיר, שהיתה התלבטות גדולה אם לתת לה להשאר בבית או לחייב אותה לבוא. העילוי פסק שאם היא לא רוצה, שלא תבוא. היא כבר כמעט בת 17 והגיע הזמן שנשחרר אותה קצת. אפשר לסמוך עליה, הוא הזכיר לי. לייתר בטחון השארתי לה כרטיסי אשראי, דרכונים וכדומה. במידה ותפרוץ מלחמה גרעינית, הנחתי אותה – סעי לישראל. או לאירופה. הצטערתי שאין לי טלפון לווייני על מנת שנוכל ליצור איתה קשר במקרה חרום אבל העילוי הבטיח לי שאין בכך צורך.
בשבילי היא עדיין תינוקת
נסענו לשיקגו לפסח. בעצם, נסענו על מנת לחגוג את ליל הסדר עם בת הדוד שלי והמשפחה שלה. בילדות, היינו חברות מאוד טובות ונהגנו לשלוח אחת לשניה מכתבים. הפסקנו להתכתב באמצע שנות ה- 20 של חיינו ובעצם, ניתן לומר שלא התראינו קצת יותר מעשור. למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות, גם לא דיברנו או התכתבנו. ידעתי שהיא התחתנה עם בחור יהודי מקסים ויש לה שלושה ילדים ביישנים ואנחנו נסענו לפגוש אותה ואת ההורים שלה (הדודים שלי) שאותם לא ראיתי כמעט שני עשורים.
שמתי לב, שבעוד היא מחבקת ומנשקת אותי אני קצת יותר מסוייגת. לוקח לי זמן להפתח מחדש. נכון שהיא משפחה, אבל היא גם זרה. לאט לאט העלנו סיפורי ילדות ונחרדתי לשמוע ולהזכר שסבתא שלנו אמרה לנו כל הזמן שהיא החכמה ואני היפה. איזה משפט איום לומר לילדות. רק פולניה אמיתית יודעת לתת מחמאות ולהעליב באותו הזמן.
היפה והחכמה
דוגמא למשפט מפתח של פולניה. (נלקח ללא רשות מדף הבית של הפולניה בפייסבוק) וגם משפחה לא בוחרים.
נסענו לשיקגו לפסח. נסענו זאת אומרת טסנו. ישנן טיסות ישירות, זולות למדי שמאפשרות, בנוחות מהוססת להגיע לשיקגו. זו טיסה של 4 וחצי שעות שמעבירה אותך מאי קטן בקאריביים למרכז ארצות הברית מרכז אמרתי? נאמר לי על ידי שיקגואית גאה שבעצם שיקגו היא לב ארצות הברית. את המילה לב צריך לומר בהדגשה, הברה אחרי הברה. בטיסה אחת, לא כל כך ארוכה עברנו ממזג אוויר טרופי לקפוא. בליל הסדר ירד שלג בגובה של 10 סנטימטרים. כל הרחובות והעצים והמכוניות היו לבנים ואנחנו הרגשנו שוב את אירופה בינואר. התגעגענו ללבן הנקי הזה.
התגעגענו, אבל היה לנו קר. לפני שנסענו, תחזית מזג האוויר הראתה צפי של 10 מעלות ולקחנו בגדים בהתאם. בפועל, גם אם היו 10 מעלות, הרוחות שנשבו הורידו את הטמפרטורות דרמטית וללא מעילים חמים, אנחנו רעדנו מקור.
יום לאחר ליל הסדר, השלג עדיין לא נמס.
כשכל בניין נראה אחרת ובייחד הם יוצרים עיר ייחודית – שיקגו
בגלל שהיה לנו קר, אני חושבת שכיסינו את חלק גדול מהאטרקציות שנמצאים בחללים סגורים. היינו במוזיאונים ובגלריות ובחנויות ספרים. כשהסתובבנו בחוץ, הרגשתי לפעמים שהשפתיים שלי קופאות וכשאני מדברת, זה מרגיש כאילו יצאתי עכשיו מטיפול שיניים. הכי כדאי לטייל בשיקגו בקיץ. האביב לא נחשב קיץ.
אני אוהבת ערים ששוכנות על המים. באיזה ספר קראתי שאנשים שגרים ליד המים הם נחמדים יותר.
במדד האנשים הנחמדים, שיקגו נמצאת באחד המקומות העליונים.
כשחזרנו, גילינו ילדה שמחה ובית כמעט מסודר.
אתמול, שעתיים הייתי עם אקונומיקה במטבח.
בשגרירות פולניה הרימו כוסית לכבודי.
ובינתיים בקריביים 