בית הספר של המלכה יתחיל בשבוע הבא. ב- 7 באוגוסט ליתר דיוק. שבוע לאחר מכן, יצטרפו האחים שלה ושנת הלימודים שלהם תתחיל באופן רשמי. זו הפעם הראשונה שלנו שאנחנו מתחילים בית ספר בשיטה אמריקאית. (בינתיים יש לנו התמחות בשיטת החינוך הישראלית, ההולנדית והבינלאומית). לפי מה שהבנתי, בית הספר הזה נחשב לקשוח במיוחד. מדובר בבית ספר פרטי, קצת אליטיסטי, שלא חייב לקבל או להחזיק אף תלמיד. העלות לשנה לתלמיד היא כ-10,000 דולר. אני מקווה שזה גם כולל את הטיול השנתי והחוגים, אבל יש לי הרגשה שזו תקוות שווא. בבית הספר לומדים באנגלית וכשפה נוספת לומדים גם כל יום שעה ספרדית. הילדים ברובם הגדול הם מקומיים מפורטו ריקו ולפי מה שהבנתי מהמזכירה – יש תערובת של ספרדית ואנגלית, ספנגליש, במסדרונות ובחצר בית הספר. בכל מקרה, אני אוהבת את העובדה שהכיתות קטנות מאוד, הילדים לומדים מהגן ועד כיתה י"ב באותו מקום ושהצוות מכיר היטב את הילדים והמשפחות. זה נותן לי תחושה שהגמדים לא ילכו לאיבוד ובית הספר הזה יעבוד ביחד איתי על קידום הילדים.
תהליך בחירת בית הספר, היה פשוט למדי. בהתאם למקום המגורים שהחלטנו עליו, חיפשנו את בית הספר הכי טוב. אין הרבה . יש את רובינסון וסיינט ג'ונס. אתר האינטרנט של רובינסון הרשים אותי, אבל אז התברר שרובינסון הוא קתולי, עם כנסיה בתוכו. סינט ג'ונס, למרות השם שלו, הוא בית ספר חילוני. בירור קטן בנוגע לבית הספר העלה שכל היהודים בסאן חואן שולחים את הילדים לסינט ג'ונס. אז גם אנחנו….
מפה לשם, התחלנו את תהליך הרישום כבר באפריל. בתהליך,היינו צריכים להמציא מסמכים שונים, מבחני הערכה הועברו על ידי הצוות מסינט ג'ונס לבית הספר הבינלאומי באמסטרדם, הילדים נבחנו והתקבלו. היתה איזו שיחת סקייפ שהמאאאממת יזמה עם מנהל בית הספר והצוות הניהולי. היא ראיינה אותם, לוודא שהם עונים על הסטנדרטים שלה. קיבלנו מהמנהל אחר כך מכתב נרגש… אני עדיין מחוייבת לספק להם מספר מסמכים שנוגעים לכמות החיסונים שהם עברו ובריאותם הכללית, אבל זה משהו שאני אספק במהלך אוגוסט.
במהלך החופשה, הלכנו אליו כמה פעמים על מנת לשאול כל מני שאלות ולראות את המקום. בית הספר הזה, מזכיר לי מאוד בית ספר ישראלי (בניגוד לבית ספר הולנדי או בינלאומי). ההורים נדרשים ליותר מעורבות, יש שומר בכניסה (לא בגלל שזה בית ספר עם יהודים….) ויש תלבושת אחידה. אסור להגיע בג'ינס. מותר להגיע במכנסים או חצאית או ברמודה בצבע חאקי בהיר. יש חולצת בית ספר (אני חושבת שבירוק או בלבן) עם סמל בית ספר וזהו. כולם אותו הדבר. הילדים קצת מדופרסים מהתלבושת אבל אני מרוצה. בהולנד, כל בוקר היתה להם התלבטות ארוכה מול הארון, מייבש הכביסה והמראה. מה ללבוש היום. חוץ מהממממאאאמממת שהבינה מהר מאוד את כללי המשחק החדשים ושיתפה פעולה עם המדים, האחים שלה עדיין נמצאים בהכחשה מוחלטת. פליני לא מבין מה זה מדים והמלכה טוענת שלא בטוח שמדובר בתקנות בית הספר היסודי. בכל מקרה, יש לי שבוע להשלים את הקניות החשובות, כי אוטוטו זה מתחיל.
גם נושא ספרי הלימוד מזכיר לי בית ספר ישראלי. ההורים צריכים לקנות את הכל. בהולנד, קיבלנו את ספרי הלימוד מבית הספר תמורת סוג של תשלום מסובסד. זו לא היתה הדאגה שלנו. פה זה אחרת מסתבר. יש רשימת ספרים והמלצה חמה לרכוש אותם בעותק דיגיטלי או פיסי מאמזון. בינתיים, רכשנו ספרים בשווי של כ-700 דולר רק למאאמממת. עדיין לא רכשנו תיקי בית ספר וכלי כתיבה. ניסיתי לשדל אותם לקנות באיזה כלבו ענק, אבל הם טענו שמה שייש שם (כל מה שרק תרצו), לא לטעמם. יש לי שבועיים קצת עמוסים בלעזור להם להתכונן לבית הספר. אחר כך, אני גם אתחיל ללמוד – ספרדית וטכניקות חדשות בצורפות.
ובינתיים בקריביים 